שלום וברכה לרב. האם נכון הדבר להוציא ב' ספרי תורה עבור קריאת זכור ולקרוא לדוג' בס"ת אשכנזי במבטא אשכנזי ולפני שיאמרו ברכה אחרונה להביא ס"ת ספרדי ולקרוא במבטא ספרדי?
שלום רב.
נקדים שהמנהג הרווח להוציא ספר תורה אחד לזכור, ויש שהקפידו על כך בדוקא. אולם בבית כנסת או בישיבות שמתפללים יחד ספרדים ואשכנזים - ניתן להוציא בהוצאת ס"ת עוד ספר לקריאת זכור. כמובן שבמקרה כזה יש להוציאו יחד עם שאר הספרים, ולהכין אותו לקריאה לפני. וכל זה בתנאי שיהיה בידיעת של מרא דאתרא או ראש הישיבה. יש להמנע בוויכוחים ומריבות, וודאי שבדרך של אחוה שלום ורעות נזכה למחות את זרעו של עמלק ביתר שאת.
המנהג הרווח להוציא ס"ת אחד עבור קריאת זכור. יש פוסקים שסוברים שלכתחילה על כל אחד להקפיד לשמוע קריאה במבטא שלו ומספר תורה כנוסח עדתו. אולם יש החולקים על כך וסוברים שניתן לצאת לכתחילה כנוסח השני (ויש עוד מה להאריך ולחלק בזה, ראה יבי"א ח"ו י"א, ו', שו"ת ישכיל עבדי ח"ב, ג', אגרו"מ או"ח ב', כ"ג). בנידון השאלה דעת הגר"מ אליהו שזה "טוב מאד" להוציא עוד ס"ת לקריאת זכור בשביל שאר המתפללים בנוסח זה ובלבד שיהיה על דעת מרא דאתרא, ואם יש גם תימנים ניתן להוציא בתחילה גם ס"ת תימני. אולם דעת הגר"א נבנצאל שעדיף לא לעשות כן כיון שיוכל להיות בעיה עם הברכות כאשר מחליפים עוד ספר. ושכן נראה מהגרשז"א מכיון שהתקנה לקריאת זכור היתה שיקרא אדם אחד כמפטיר (עיין כל זה במקראי קודש עמ' כ"ב-כ"ג). במקרה שמחליטים להוציא עוד ס"ת יש לעשות כן יחד עם שאר הספרים משום חשש לפגמו של ראשון. ויש לגלול אותו לפני שלא יהיה טירחא דציבורא. יש אפשרות להוציא ס"ת בסוף התפילה. יש צדדים לכאן ולכאן בכל אפשרות. והבוחר יבחר. כל האמור צריך להיות בהסכמתו ורשותו של מרא דאתרא.
בברכה רבה,
השתתף בבנית הארץ
כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.
לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.