שאלה: 

שלום וברכה. האם בחג שבועות יש עדיפות לאכול באותה סעודה חלב ובשר או להפריד בין הסעודות? 

תשובה: 

שלום רב. יש בכך כמה מנהגים ולכל מנהג יש מקום: א. יש נוהגים לאכול באותה סעודה (ביום או בלילה) מאכלי חלב ובשר. כלומר אוכלים בתחילה מאכלי חלב, ולאחר מכן מנקים ושוטפים את הפה, מחליפים מפה, ואוכלים מאכלי בשר. ב. יש נוהגים להפריד בין הסעודות, לאכול סעודה חלבית ולאחר שעה או חצי שעה סעודה בשרית. ג. ויש נוהגים לאכול בסעודת הלילה מאכלי חלב ובסעודת שחרית מאכלי בשר. יש לציין שהמנהג הרווח יותר הוא ג. או ב. וכן עדיף לעשות (ראה במקורות).  

מקורות: 

הרמ"א (תצ"ד ג') כתב: "ונוהגין בכמה מקומות לאכל מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות. ונראה לי הטעם שהוא כמו השני תבשילין שלוקחים בליל פסח זכר לפסח וזכר לחגיגה, כן אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר, וצריכים להביא עמהם שתי לחם על השלחן שהוא במקום המזבח, ויש בזה זכרון לשתי החלם שהיו מקריבין ביום הבכורים". וכתב במ"ב (סקי"ב) שכתב טעם לזה, שכך נהגו בזמן מתן תורה, שלאחר שנתגלו להם כל הדינים לגבי אכילת בשר, כמו שחיטה, בדיקת הסכין, ניקור, מליחה ועוד, העדיפו בני ישראל לאכול מאכלי חלב שאינם מצריכים הכנה מרובה. וכתב על טעם זה החפץ חיים (בספרו ליקוטי הלכות ח"ג) שהוא שייך רק לדעת רבי אלעזר בן עזריה (הובא בפרקי דר"א מ"ו) שסובר שהתורה ניתנה בערב שבת, אך לפי המבואר בגמ' (שבת פו:) שלדברי הכל ניתנה בשבת, טעם זה אינו שייך כיון שבשבת גם ככה אסור לשחוט. ואכן יש אומרים שהטעם שהוכלים מאכלי חלב הוא מפני שהתורה נמשלה לחלב שנאמר (שיר השירים ד' י"א): "דבש וחלב תחת לשונך", ודרשו חז"ל (תנחומא כי תשא ט') שבשעה שאמרו ישראל בהר סיני נעשה ונשמע, אמר להם הקב"ה "דבש וחלב תחת לשונך". וכתב המ"ב (שם סקט"ז) "ויזהר לקח מפה אחרת כשרוצה לאכל בשר, ואין צריך להפסיק בברכת המזון אם אינו אוכל גבינה קשה אלא יקנה פיו יפה וידיח כדאיתא ביורה דעה סימן פ"ט". ועוד כתב (שם סקי"ז) בשם הפרי מגדים: "יש לזהר בענין מאכלי בשר וחלב בכל מה שנזהרין בכל השנה, המבאר ביורה דעה סימן פ"ח ופ"ט, ושלא לצאת שכרם בהפסדם". כלומר מעיקר הדין מבואר בשו"ע יורה דעה (פ"ט ב') שמספיק קינוח והדחת הפה, בכדי לאכול חלב ובשר באותה סעודה, וכך יש נוהגים בחג השבועות. אולם יש נוהגים לעשות הפסק בין הסעודות למשך זמן של חצי שעה שעה, ע"פ המבואר בזוה"ק שאין לאכול באותה שעה סעודת חלב ובשר, ויש להפסיק ביניהם בברכת המזון (השלה"ק מסכת שבועות נר מצוה ח'), ויש שכתבו שהמנהג בעם ישראל להמתין חצי שעה בין חלב ובשר (קובץ מבית לוי יו"ד בשר בחלב ט"ו ע"פ הזוה"ק, וכן נהג הגרשז"א הובא בהליכו"ש שבועות פי"ב 49). ויש שנוהגים לאכול סעודה של מאכלי חלב בליל שבועות, וביום אוכלים בשרי (כן נהג הסטייפלר הובא באורחות רבנו ח"ב עמ' צ"ח), אולם בדרכ"ת (יו"ד פ"ט סקי"ט) כתב שמנהג זה אינו נכון כיון שיש מצות שמחה ביו"ט גם בלילה, ואין שמחה אלא בבשר ויין. אולם אם מדובר בארוחה מכובדת של חלב ויש לו שמלה בכך, נראה שאין בכך חסרון. ואדרבא בכך לא יבוא לידי אכילה גסה או חלילה יטעה בעירוב כלי בשר וחלב וכדומה במיוחד כאשר יש ילדים קטנים בבית. חג שבועות שמח, 

בברכה רבה,