ברכת שהחיינו על קביעת המזוזות בחנוכת בית חדש

שאלה: 

שלום לרב. אנו נכנסים בקרוב לבית שקנינו, וב"ה נערוך בו חנוכת בית, נקבע מזוזות. שאלתנו, האם צריך לברך שהחיינו על קביעת המזוזות או שהחיינו על הבית? 

תשובה: 

 ראשית כל בשעה טובה, הראשונים נחלקו האם יש לברך ברכת שהחיינו על קביעת מזוזה, ולמעשה הכרעת רוב הפוס' שאין לברך שהחיינו אלא על מצוה הבאה מזמן לזמן ולא על מצוה "קבועה". אולם כיון שיש מגדולי הפוסקים שכתבו לברך, ראוי לכתחילה לברך שהחיינו על דבר אחר כגון בגד או פרי חדש ולכוון לפטור בזה גם את מצות מזוזה.

לגבי שהחיינו על קניית בית, מבואר בשו"ע (או"ח רכ"ג, ג') שצריך לברך. אולם רבים נוהגים שלא לברך שהחיינו על בית חדש, וכל שכן בדירה שנכנס ע"י לחובות גדולים, במשכנתא וכדו'. הרוצה בכל אופן לברך ויש לו שמחה בדבר - ודאי שיש לו ע"מ לסמוך. ובמקרה כזה יש לברך שהחיינו בעת שקובע את המזוזה. אך אם עדיין אין מזוזות, הבית נחשב שעדיין אינו ראוי למגורים כלל, ואין לברך שהחיינו על הבית. יש לציין שגם לנוהגים שלא לברך, מכל מקום נכון לערוך חנוכת בית להודות לה' על כל חסדיו, יחד עם חברים וקרובים. ויברכו שהחיינו בתוך הסעודה על פרי חדש או על בגד חדש ויכוונו על הבית ועל הכלים, ויערכו את סדר הלימוד הנהוג לחנוכת בית. וכתבו הפוס' שאם מדובר על דירה בארץ ישראל יש לסעודת זו של חנוכת הבית, דין של סעודת מצוה.

מקורות: 

לגבי ברכת שהחיינו על מזוזה נחלקו בכך הראשונים, דעת הרמב"ם (ברכות י"א, ט') שיש לברך, וכ"כ בשו"ת פאר הדור שלו (סי' קמ"א), וז"ל: "כל מצוה שהיא קניין האדם ורכישת דבר כגון ציצית ותפילין ומזוזה ומעקה, יברך בתחילת עשייתן שהחיינו, דלא תהא זו פחותה מהקונה כלים חדשים או בונה בית חדש. וכ"כ מחזור ויטרי סי' תקט"ו, וכ"כ רבנו בחיי עה"ת פרשת ואתחנן, וכן דעת ס' האשכול (הל' מזוזה עג:). וכ"כ בשו"ת פעולת צדיק (ב', קס"ח), שמנהג בני תימן לברך כרמב"ם שכן מפורש בתוספתא ברכות פ"ד, ט'. אולם דעת התוס' (סוכה מו.) שאין לברך שהחיינו, כיון שמברכים שהחיינו רק על מצוות שיש להן זמן קבוע כגון תקיעת שופר וכד', כדעת רב שרירא גאון. וכ"כ הרשב"א, הר"ן ועוד ראשונים. וכ"כ הב"י בהל' ציצית סי' כ"ב, שאין לברך על עשיית הציצית אלא דוקא על שקונה טלית חדשה. וכתב בפרישה (רפ"ט סק"א) שדוקא בבגד חדש וכד' מברך שהחיינו, משום שמחה, אך במזוזה אינו מברך על שמחת הבית אלא על מצות קביעת מזוזה, ועוד כתב בש"ך (סי' כ"ח סק"ה) שאפ' מצוה שעושה אותה בפעם הראשונה אינו מברך עליה שהחיינו כל זמן שאין זמנה קבוע, עיי"ש. וכ"כ במקדש מעט (רפ"ט סק"ה), וכ"כ בחכמ"א (כלל ח', ד'). ומה שכתבו שרואי לקחת פרי או בגד שהחיינו ולברך עליו שהחיינו ולכוון בברכתו על המזוזות, כ"כ בבה"ל (כ"ב, ד"ה קנה) לגבי מצות ציצית, וכן כתב החיד"א להדיא (בס' ברית עולם) לגבי קביעת מזוזה.

לגבי שחיינו על קניית בית, כתב השו"ע רכ"ג, ג' ע"פ הגמ' בברכות נט: "בנה בית חדש או קנה כלים חדשים, אפ' היה לו כיו' באלו תחילה, או קנה וחזר וקנה, מברך על כל פעם שהחיינו, ולאו דוקא חדשים, דה"ה לישנים אם הם חדשים לו שלא היו שלו מעולם". והוסיף השו"ע ע"פ הרשב"א: "ולא אמרו חדשים אלא לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן". ובמשמרת שלום (רפ"ט סק"ז) כתב שאם בנה בית חדש, המנהג לברך עליו שהחיינו בעת שקובע את המזוזה, משום שקביעות המזוזה היא חינוך הבית. ובס' יפה ללב (ח"ה סי' רפ"ו סק"ג) כתב שכיון שיש פוסק הסוברים שיש לברך שהחיינו בקביעת מזוזה ובנוסף יש פוס' שבעה"ב מברך הטוב והמטיב בקניית בית חדש, לכן יברך על יין חדש בסעודה הטוב והמטיב, ויכוון גם על הבית. ובס' שושנים לדוד עמ' 554, ביאר מדוע אין מברכים על חינוך הבית, וכתב שם שאין מברכים על מצוה שנסמכה למצוה אחרת וא"א לקיים זו בלא זו, והרי כאן אינו יכול לדור בבית בלא מזוזה, והוסיף שם שמדברי התרגום יונתן נראה שקביעות מזוזה זה עצם חינוך הבית, והרי תיקנו ברכה על קביעת מזוזה, וא"כ בברכת המזוזה יכוון פטור חינוך הבית, עיי"ש.

על אף האמור לעיל, כתב הבא"ח (ראה ו') שהמנהג שלא לברך על בית חדש שהחיינו. מנהג העולם כבר נמצא בדברי הרשב"א בתש' סי' רמ"ה, הוב"ד בב"י סי' רכ"ג, שאין מברכים שהחיינו אלא על דברים הבאים מזמן לזמן, וכ"כ בכה"ח סי' רכ"ג סקי"ז, שו"ת להורות נתן (ח"ב, י"ב), וכ"כ בס' חובת הדר (י"א, ב') לגר"י בלוי זצ"ל. וז"ל הבא"ח (שם): "ועתה נהגו שאין מברכין שהחיינו על הבית, אלא עושים לו חינוך בסעודה להודות לה' על הטובה הקיימת הזאת... ולכך נקראת סעודה של מצוה. ונהגו שילבוש בעה"ב בגד חדש בתוך אותה סעודה, ויברך עליו שהחינו ויכוון על הבית".

מו כן דנו הפוס' אם בכלל יש מקום לברך שהחיינו במקרה שנכנס לחובות גדולים ע"י קניית הדירה, או אפ' בסתם קנייה ע"י משכנתא הפרוסה לאורך שנים. בשו"ת צי"א (חלק י"ב, כ"ט) כתב שהכל הולך אחר השמחה העכשוית של זמן הקניה וז"ל: "חז"ל תלו את הברכה על שעת הקניה, ובהיות כן, מכיון שבשעת הקנין קנו אותם בקנין הראוי... ובודאי נהנים אז מקבלתם, בכעת הוא שעת חדוותא, ועל החדוותא העכשוית הוא שצריך לברך". אולם בשו"ת לב חיים (ח"ג, נ"ב) לא משמע כן, וגם בשו"ת באר משה (ח"ה, ס"ח) אף שכתב שאכן יש שמחה גדולה בקניה יש לברך, מ"מ הוסיף שאם יש חשש שאולי יטלו ממנו את הדירה עקב חובות, אין לברך על הבית שהחיינו, וכן דעת הגריש"א (וזאת הברכה עמ' 168). ובפסק"ת רכ"ג, ג' הסיק שיש לברך על דירה שקנה, אפ' אם נכנס לחובות, וה"ה בדירה בדמי מפתח, אבל הלוקח דירה בשכירות או במתנה ע"מ להחזיר, אינו מברך שהחיינו. במקרה שקנו את הבית אך אין הוא רשום על שמו בטאבו, כתב הגרשז"א (הליכו"ש תפלה כ"ג, י"ג) שלא יברך על קנייתו, ואף אם אח"כ רשם את הבית על שמו לא יברך, כיון שכבר חלפה שעת השמחה על קניית הבית. ועי' במג"א סי' תקס"ח סק"ה שסעודת חנוכת הבית בארץ ישראל, נחשבת לסעודת מצווה משא"כ בחול שם אין השמחה שלימה. 

בברכה רבה,