שאלה:
שלום וברכה, ידוע כי לא נהוג להעלות ברצף אב ובנו לקריאה בתורה משום עינא בישא. האם מותר להעלות אב ובנו כשאחד מגביה והשני גולל? ישר כח ותזכו למצוות
תשובה:
שלום לשואל הנכבד. לכתחילה אין לעלות שני אחים או אב ובן להגבהה וגלילה יחד. אולם אם יש צורך בדבר, או שכבר נקראו לעלות - יעלו. כל האמור הוא דוקא במקום שקוראים להם בשמם ובכך ניכר ומודגש שהם אחים, אך במקום שלא קוראים להם בשמם ולא עושים להם מי שברך בהזכרת שמם - ניתן להעלותם אף לכתחילה.
מקורות:
לגבי עליה לס"ת כתב השו"ע קמ"א, ו': "יכולים לקרוא שני אחים זה אחר זה, והבן אחר האב, ואין מניחים אלא בשביל עין הרע. ואפ' אם אחד הוא השביעי ואחד הוא המפטיר לא יקראו השני בשמו משום עין הרע". וכתב במ"ב סק"כ שזה דוקא בשבת שאין מוציאים ס"ת אחר למפטיר, אחרת מותר. והיינו שצריך א. שיהיה הפסק קדיש ב. שיהיה ס"ת אחר. ויעו' בפסק"ת שאם יש צורך בדבר אפשר להקל אף שאין קדיש מפסיק, וכן אפשר להקל בכת הצורך בס"ת אחד אך קדיש מפסיק ביניהם. ובכל מקום שמקילים, יש לנהוג שהעולה הראשון ירד מהבימה מיד כשמגיע קרוב משפחתו. (ויש להוסיף מש"כ בילקו"י קמ"ב, כ"ב שמותר להעלות סב ונכד זה אחר זה אא"כ יש מנהג להחמיר, אולם יעו' בכה"ח קמ"א, י"ז שמחמיר בזה אא"כ יש מנהג להקל). והנה בס' שערים המצויינים בהלכה סי' כ"ו סק"ט הביא בשם האורחות חיים סי' קמ"א בשם שו"ת אמונת שמואל סי' מ"ז, שבמקום שאין קורין לעולים בשמם, מותר לשני אחים לעלות זה אחר זה, ואין לחוש בזה משום עינא בישא. וכעין זה כתב בס' שער אפרים (שער א', ל"ב), שאחים או אב ובן שרוצים לעלות זה אחר זה לשביעי ולמפטיר - מותרים לעלות, רק שלא יקראו השני בשמו. ובשו"ת אבני חפץ סי' ט"ז העלה לפי זה, שבמקומות שאין קורין בשמות העולים להגבהה וגלילה - מותרים לעלות שנים אחים יחד. מאידך משו"ת משנה הלכות משמע להחמיר בכל מצב יעו"ש. ולכן כיון שאין נהוג לעשות כן, ואין צורך מיוחד בדבר לכתחילה ימנעו מלעלות יחד אחים או אב ובן. אולם אם יש צורך או שכבר קראו להם, יעלו. אם מדובר על מקום שלא קוראים לעולים בשמם - יש להקל לכתחילה, במיוחד שבס' אשרי איש (א', כ"ב, מ"א) הביאו שהורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהדבר מותר, וכ"כ הגר"נ קרליץ שליט"א בס' חוט שני (פסח קובץ עניינים אות ט"ו).
בברכה רבה,