שאלה:
שלום לכבוד הרב. ראיתי שהרמ"א כותב להתנועע בשעת התפילה, האם זה מחייב? כיון שיותר נח לי לכוון בלי לזוז.
תשובה:
שלום רב לשואל היקר.
אכן כ"כ הרמ"א (או"ח מ"ח א') ע"פ האבודרהם: "ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה, דוגמת התורה שנתנה ברתת, וכן בשעה שמתפללים, על שם הפס' (תהילים ל"ה): "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך". אולם הבאר היטב (שם סק"ב) הביא שדעת הרמ"ע מפאנו - שאין להתנועע בשעת התפילה, אלא רק בפסוקי דזמרה. ובספר כנסת הגדולה הביא שיש נוהגים להתנועע בחתימת הברכות כשאומרים שם ה', לקיים את הפס' (מלאכי ב', ה') "מפני שמי ניחת הוא". עכ"ד.
למעשה אלו ואלו דברי אלוקים חיים, וכל אחד יבחר לו את הדרך שבה הוא מכוון בצורה הטובה ביותר בתפילה (מ"ב סק"ה ע"פ מג"א ופמ"ג). תנועות הגוף בתפילה אמורות להביא לידי ביטוי את כוונת הלב הפנימית של האדם והעמידה לפני מלך בה אנו נמצאים במהלך התפילה. אנו יודעים שרחמנא לבא בעי, אולם חיתוך האותיות בצורה מעשית ע"י השפתיים מוציאות מן הכח אל הפועל את השיח הפנימי שאנו מתפללים אליו. חיתוך השפתיים על אף היותו מעשה חיצוני הינו מעכב. תנועות הגוף בתפילה אמנם לא מעכבות להלכה אולם רואים מדברי הפוס' שהן אמורות לבטא את המהלך הכללי שאנו עומדים לפני מלך, לעיתים העמידה ללא תזוזה מבטאת הכנעה והקשבה, ולעיתים אדרבא התנועה היא זאת המורה על עבדות קבלת עול - "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך".
יהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל.
בברכה רבה,
הרב נועם דביר מייזלס