3 דקות זמן קריאה ("513 מילים")

לענות אמן לברכתו של רשע

שאלה:
שלום וברכה, אדם המוחזק כרשע ומברך או אומר ברכו, האם יש לענות אחריו (אמן וברכו)? ישר כח ותזכו למצוות

תשובה:

שלום וברכה!

ראשית יש לדעת שלא כל אדם שחוטא "מוחזק כרשע". אדם רשע שעובר עבירות להכעיס שמראה שאינו שייך לעם ישראל לה' ולתורתו - אכן אין לענות אמן אחר ברכותיו שדינו כגוי וברכותיו לבטלה. אולם בדורות האחרונים המציאות השתנתה ופוסקים רבים כתבו לגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות בזה"ז - שאין לו גדר של אפיקורס כיון שאינו עושה זאת להכעיס, ודינו "כתינוק שנשבה" שאדרבה צריך לקרבו בעבותות אהבה ובפרט במקום איבה. ואף שלכתחילה אין להעלותם לתורה ולהיות ש"צ, בדיעבד אם כבר עלו - יש לענות אחריהם אמן וכל דבר שבקדושה. ע"פ רוב יהודי "חילוני" נכנס בגדר תינוק שנשבה מלבד "יחידי סגולה" שניכר הדבר שהוציאו עצמם מכלל ישראל. אם כבודו עדיין מסופק, ניתן להציע להוסיף משהו שיאמר יחד איתו קדיש וכד'. חושבני שכמעט תמיד ניתן להתבונן בעין טובה - ולראות שבאמת לבו לאביו שבשמיים, ובכך לקרבו ביתר שאת תחת כנפי השכינה.

מקורות:
נפסק בשו"ע רט"ו, ב' שאין עונים אמן אם המברך אפיקורס. וכ' המ"ב סק"י שכוונתו לעבודה זרה, ובהמשך כ' בשם הגר"א שאם שמע כל הברכה מפיו עונה אמן. וז"ל השו"ע נ"ה, י"א: "עבריין שעבר על גזירת הצבור או שעבר עבירה אם לא נידוהו נמנה למניין עשרה". ע"פ סנהדרין מד. שאע"פ שחטא - ישראל הוא ונשאר בקדושתו. אולם כתב המ"ב ס"ק מ"ו בשם הפמ"ג: "דוקא עברה שעבר לתיאבון אבל להכעיס אפ' בדבר אחד או שהוא מומר לע"ז או לחלל שבת בפרהסיה דינו כגוי ואינו מצטרף". ובס"ק מ"ז כתב שכל מי שכופר בתושב"ע – אין לצרפו לכל דבר שבקדושה. ונחלקו הפוס' לגבי מחלל שבת בפרהסיה, בשו"ת חכם צבי (ל"ח) כתב שלא לצרפו למנין ושלא יעלה לקרות בתורה בציבור כיון שדינו כגוי גמור, כמ"ש בגמ' עירובין סט. וחולין ה. וכ"כ הנצי"ב בשו"ת משיב דבר (ט) שלא לצרפו למניין כיון שהמחלל שבת אין מקבלין ממנו קרבן והוא הדין שאין מצרפין אותו למנין, שתפילה במקום קרבן. אולם יעו' בשו"ת מהרי"א אסאד (יו"ד נ'), ושו"ת בנין ציון (כ"ג) שמחללי שבת בזמן הזה - נחשבים קצת כתינוק שנשבה בין העכו"ם שהרי רואים הרבה מחללי שבת שאין דעתם לכפור. אולם לגבי הרפורמים והקונסרבטיבים כתב בשו"ת אגרו"מ (או"ח ב', נ') שכיון שהם כופרים בה' ובתורתו אין ברכתם ברכה, שהרי אינם מאמינים במלכות ה', וממילא ברכתם נחשבת כברכה בלי שם ומלכות - ולכן אין צריך לענות אמן אחר ברכתם. ועי' מש"כ הגרע"א יו"ד (רס"ד) שכל מי שאין כוונתו להכעיס אלא לתאבון נקרא בן ברית. ובשו"ת רב פעלים (ג', י"ב) כתב שמותר לענות אמן אחר אינו שומר תורה ומצוות, כיון שאין כונתו לע"ז. וכתב ביבי"א (ח"ז או"ח, ט"ו) שיש לסמוך על המקילים בפרט במקום איבה. וידועים דברי החזו"א או"ח פ"ז, יד, ויו"ד ב', כ"ח שלרוב החילונים בימינו אין גדר של מומר אלא תינוק שנשבה, וכ"כ עוד פוס' רבים. וכתב הגרי"ש אלישיב (אשי ישראל ד' מ"ב) שיש לענות אמן על ברכה של אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ואינו דומה לרפורמים שכופרים בה' ובתורתו, אלא שצריך לשמוע את כל הברכה ולראות שאכן בירך כדבעי, וכ"כ הגר"ח קנייבסקי (שם) שאם רואים שאינו עושה מעשיו להכעיס יש לענות אחריו אמן. ע"כ. וודאי שאם אותו יהודי רוצה להתחזק רק שיצרו תוקפו וכד' שניתן לענות דברים בקדושה שהוא אומר.

בברכה רבה,
הרב נועם דביר מייזלס
כנס גבאים
יום עיון על עתיד העם היהודי בשיתוף משרד התפוצות

 

השתתף בבנית הארץ

כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.

לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.

תרמו עכשיו