שאלה: 

שלום וברכה, ידוע ההידור של מגילת אסתר שבראש עמודותיה המלך. אך שמעתי שיש גם הסוברים שבסיום כל עמודה מסתים פסוק. האם יש מקור לכך? האם זה אכן הידור? ישר כח ותזכו למצוות

תשובה: 

שלום וברכה לשואל היקר!

נקדים שכתיבת "המלך" בראש כל עמודה הנהוג כיום ונקרא בפי כל "מגילת המלך" אינו מחייב ואדרבא יש סופרים שמסתייגים מלעשות כן כמבואר לקמן; יש שרצו לומר שהטעם למגילת המלך הוא, ע"פ סוד (ראה מקורות) או ע"פ המדרש, שכל מקום שכתוב "המלך" הכוונה למלכו של עולם, וראוי שמילה זו תוצב בתחילת כל עמודה (כך שמעתי מסופרים ותיקים). הדעה היותר מקובלת שנוהגים לעשות כן, משום שהדבר מייפה את המגילה. ודומה הדבר לספר תורה המתחיל כל עמודה באות ואו, מה שנקרא "ווי העמודים". אולם חשוב לציין שהעיקר הגדול הוא, שהכתיבה תהיה תמה ולא יהיה משיכת אותיות, הרחבתם וקיצורם בצורה משונה, ולכן יש סופרים שנמנעים מצורת כתיבה זו. לגבי סיום כל עמודה בסוף פסוק, יש שכתב, שכך נהגו הקדמונים לכתוב מגילת אסתר ושכן נהגו התימנים, ורק לאחרונה נהגו כולם לכתוב "מגילת המלך". מתוך בירור עם מומחים גדולים בסת"ם, לא ידוע על הידור כזה למעט בספר תורה למנהג התימנים. 

מקורות: 

 ראה בספר עריכת שולחן - ילקוט חיים תרצ"א, י' שכתב, שבמגילות ישנות לא נמצא שכתבו ווין בתחילת כל עמוד ולא תיבת המלך, ובדורות האחרונים הרוב נהגו לכתוב בראש כל עמוד המלך ובראש העמוד האחרון המלכה. ועיי"ש שכתב בהערה י' שענין זה של ווי העמודים הובא בהגהות מיימוני פ"ז מהלכות ס"ת, וז"ל: מה שנהגו הסופרים בורים להתחיל כל עמוד בויו וקורין לו ווי העמודים, נראה שאיסור גמור יש בדבר, שהרי עושין העמודים יש מהם רחב ויש מהם קצר וכו', וכן העלה הרמ"א יו"ד רע"ג, ו' ועיי"ש בש"ך סק"ו. וסיים שם ואם אמנם פשט המנהג הזה בכל תפוצות ישראל, בקהלתנו לא דקדקו בזה. ע"כ. וראה ברכ"י רע"ג סק"ו שתמה איך נהגו כן אם הגה"מ הנ"ל והמרדכי (הל' ס"ת יד:) צווחו על זה, ועיי"ש שהביא בשם ספר מקום שמואל שיש בדבר סוד גדול ואין לבטל המנהג, והוסיף בברכ"י שעל זה אמרו, הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם, ומנהגם של ישראל תורה.

וגבי תיבת המלך, מש"כ לעיל נעשה בייעוץ עם סופרים מומחים. ועי' בספר עריכת שלחן (שם) שכתב בתחילה ע"פ הברכ"י הנ"ל שנראה שהטעם גם בהמלך הוא משום טעם נסתר. והביא מש"כ הקול יעקב (תרצ"א סקכ"ח) שהוא גם כן מנהג העיר בגדאד, מפני שהסופר מעתיק מדוגמת מגילה שמסודרת כך ולא מדעתו שיבא לידי קיצור והרחבת אותיות, אולם סיים שם בס' עריכת שלחן שנראה לומר שאין הטעם ע"פ סוד אלא פשוט שדבר זה נעשה ליופי המגילה בלבד. ובחזו"ע (פורים עמ' ר"נ) כתב "מותר לסופרים כותבי המגילה להעתיק מתוך מגילה כשרה ומסודרת, באופן שכל עמוד מתחיל בתיבת המלך, כדרך המגילה הכתובה לפניהם. ובהערה י"ד, כתב בשם ס' מלאכת שמיים (כלל כ"ד, בחכמה סוף אות ב') שראוי לסופרים להמנע מכך כיון שע"י כך מקצרים האותיות או מאריכין אותם והוא שלא כדין. אולם הוסיף הגרע"י זצ"ל שעתה נהגו הסופרים שלא לחוש לזה מפני שמעתיקים ממגילות שמסודרות כך, ושכן כתב בקול יעקב (שם). לגבי סיום כל עמודה בסוף פסוק, כמה ת"ח סופרים אמרו לי שלא שמעו על הידור כזה אולם הראה לי ידי"נ הרב חגי להב אחרק שליט"א רבה של בית דגן, מש"כ בשולחן ערוך המקוצר של הרב רצאבי שליט"א או"ח חלק ג בסימן קכ"ב סעיף כ', וז"ל: "מנהג ראשונים היה לסיים כל דף בסוף פסוק, כמו בספרי תורה דידן. ובדורות האחרונים רבים נהגו לפתוח כל דף בתיבת המלך". ואם כן אותו טעם שאמרנו בווי העמודים לעיל גבי ס"ת שייך כאן. אולם כאמור היום המנהג הרווח כאמור להתחיל כל עמודה בהמלך, ויש שהסתייגו ממנהג זה כמו שכתבו כמה ראשונים שזה מנהג שיכול להביא לטעויות ולשיבוש בצורת הכתיבה.

בברכה רבה,