3 דקות זמן קריאה ("515 מילים")

מתי שותים את כוס שבע הברכות בסעודה שלישית

שאלה: 

 שבוע טוב. היה לנו שבע ברכות השבת בסעודה שלישית, רצינו לדעת מי צריך לשתות מהכוס של ברכת המזון, ומתי יש לשתותה האם לאחר ההבדלה או שאפשר לשתות את הכוס לאחר ברכת המזון אפילו שזה לפני הבדלה? שלום וברכה

תשובה: 

 שבוע טוב ! יש אומרים שאין לשתות את כוס ברכת המזון ושבע ברכות לפני ההבדלה, ויש אומרים שרשאים המזמן והחתן והכלה לשתות מהכוס אפילו לפני הבדלה כיון שהיא המשך הסעודה השלישית, וכך המנהג הרווח למעשה. ולכן מי שברך ברכת המזון יברך על הכוס של ברכת המזון, והחתן והכלה ישתו מן הכוס של השבע ברכות (או מי שברך את הברכה השביעית).

מקורות: 

 נכון שאין לאכול ולשתות לפני הבדלה, אולם כאשר מדובר בכוס של ברכת המזון השייכת לסעודה שלישית, היא נחשבת כחלק ממנה ואין בכך איסור. אלא שיש לדון בנידון השאלה כאשר המברך אינו נוהג בדרך כלל לברך ברכת המזון על הכוס (כך רובם נוהגים היום). דן בכך האשל אברהם (בושטשאטש מהדו"ת ס"ד) וכתב שגם במקרה כזה יכולים לשתות, כיון שאם לא יברכו על הגפן יהיה חסר ברכת אחת לשבע ברכות וראוי ורצוי שיהיה שבע ברכות ולא שש (יש להעיר שבגמ' בכתובות ז. לא הוזכר ברכת הגפן אלא שהרמב"ם והשו"ע כתבו למעשה להוסיף ברכת הגפן ומכאן למעשה צריך לברכת שבע ברכות). כן כתב בשו"ת קונטרס התשובות (סימן יב), ובספר עזר מקודש (אבן העזר סימן סב ס"א). וכן כתב בשו"ת מנח"י (ח"ג קי"ג) שכך מנהג העולם, והוסיף שיש שכתבו שהחתן הוא זה שצריך לזמן על הכוס כדי שיוכל לשתותה וכמו שנהגו שהחתן הוא זה ששותה מהכוס. וכן סובר הגריש"א (וזאת הברכה פי"ד ז'). וכן כתב בליקו"י רצ"ט, ד' שכן נוהגים למעשה. אולם דעת המהרי"ל דיסקין והגר"ח מבריסק (אורחות רבנו א' קל"א) שאסור לשתות מן הכוס קודם להבדלה כלל. וכתב הילקו"י (שם) שדעת שו"ת חמדת משה (סימן כא) שמכיון שאין הכוס מעכב לז' ברכות, אין לברך בורא פרי הגפן ולשתותו אחר חשכה בסעודה שלישית, והוסיף עוד על פי דברי הים של שלמה שבכלל חולק וסובר שבסעודה שלישית אפילו בפנים חדשות אין לברך ז' ברכות. ואם כן בלאו הכי ספק ברכות להקל". וכתב על דבריו הילקו"י: "אולם אף לדבריו הרי יש לברך על כל פנים אשר ברא, וכן המנהג פשוט. ובמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל. ובודאי שמצוה מן המובחר לברך אותם על הכוס, כדין ברכת המזון על הכוס שאינו לעיכובא. ועיין עוד בזכרון יהודה (אורח חיים סימן פז). ובשו"ת ולאשר אמר (סימן יט)". לגבי מי צריך לשתות, כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב כ"ב ט') שהמברך את ברכת המזון ישתה מהכוס שלו שעשה עליה את ברכת המזון, והמברך את הברכה השביעית של השבע ברכות, ישתה מהכוס שהוא מחזיק שעליה הוא עשה את השבע ברכות. אך המסובין ודאי שלא ישתו, וכן החתן והכלה. ובשו"ת אגרו"מ (או"ח ח"ד ס"ט א') שרק החתן והכלה ישתו מן הכוס, כיון שהחיוב הוא עבורם, וישתו ממנה ביחד שיעור כמלא לוגמיו, אך גם המברך רוצה לשתות אין למנוע ממנו, אלא שישתה מעט כדי שישאר לחתן ולכלה שיעור מלא לוגמיו. ומעין מה שכתבנו לעיל בשם המנח"י. אולם כאמור יש שלא חילקו בכך וגם המברך יכול לשתות, וכן דעתו של הנצי"ב (הובא באורחות רבנו שם). ובילקו"י (שם) כתב שהמברך רשאי לכו"ע לשתות את הכוס של ברכת המזון, והוסיף שכן המנהג. בברכת בניין עדי עד,

בברכה רבה, 

איך יש שינויים באותיות התורה?
אבלים צריכים ליאבלים צריכים לישון על הרצפה??

 

השתתף בבנית הארץ

כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.

לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.

תרמו עכשיו