3 דקות זמן קריאה ("575 מילים")

שחרית וקידוש בשבת

שאלה:
שלום הרב,
אני מקפידה שלא לאכול לפני התפילה ביומיום (פרט לכוס קפה בלי סוכר מייד בסיום ברכות השחר). מסיבה בריאותית איני יכולה להמתין עד מאוחר בלי לאכול, ועל כן בשבת בבוקר אני נוהגת להתפלל שחרית בבית, לקדש - ולהגיע לבית הכנסת לקריאת התורה. אציין שלעיתים אני נדרשת לצאת לשתות מים לפני סיום התפילה, דבר שלא יתאפשר אם לא אקדש קודם. שאלותיי:
א. האם אני נוהגת נכון לכתחילה - או שעדיף לטעום משהו לפני התפילה ולהגיע בזמן לשחרית בבית הכנסת (ולקוות שלא אצטרך לשתות עד הקידוש...)?
ב. בשבתות מיוחדות שחשוב לי במיוחד להגיע מוקדם לבית הכנסת (שמחה משפחתית וכד') - האם עדיף שאנהג כמנהגי (תפילה-קידוש-בי"כ), ואשהה בביה"כ בלי להתפלל בשעה שהציבור מתפלל שחרית (תוך לימוד תורה וכד') - או שאוכל לפני התפילה (כבסעיף א')?
ג. מה הגדר של אכילה שמותרת לפני תפילה (לפני שמתחייבים בקידוש) - האם מדובר רק בטעימת משהו קטן, או שאפשר לאכול ארוחה משביעה (כגון קערית יוגורט עם קוואקר...)?
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה!
א. את נוהגת מצויין. אם תרצי את יכולה לבחור את אופציה ב' אם את מרגישה בכך יותר טוב. רק אציין שכיון שאת רגילה להתפלל שחרית, א"כ בשבת עדיין לא חל עלייך חובת קידוש ואת יכולה לשתות גם לפני התפילה, ואם את צריכה את יכולה גם לאכול כיון שהאכילה שלך לצורך בריאותי.
ב. כנ"ל.
ג. אם מדובר באכילה מטעמי בריאות הדבר מותר, אלא שבשבת כיון שיש חובת קידוש, יש לאכול פירות ומיני מזונות כגון עוגה וכד' בדרך ארעי ולא בדרך וכמות של קביעת סעודה רגילה ששבעים ממנה. אם אין צורך בריאותי וכד' יש לדחות את האכילה לאחר התפילה.

מקורות והרחבה:
לגבי שתית מים קודם התפילה השו"ע בסי' פ"ט, ד' פסק כדעת הרא"ש: "ולא לאכול (אפי' טעימה בעלמא - מ"ב ס"ק כא) ולא לשתות, אבל מים מותר לשתות קודם תפלה, בין בחול ובין בשבת ויום טוב" וכתב המ"ב ס"ק כ"ב, שכר או בירה אסור לשתות. אך תה או קפה בלי סוכר מותר, ועם סוכר אין להקל אא"כ האדם חלש. וטוב שיאמר גם פרשת 'שמע ישראל', או יתן הסוכר בפיו וישתה התה לבדו. אולם בס' הליכות עולם (ח"א עמוד קנג) וכ"כ פוס' רבים, שמותר לכתחילה לשתות תה עם סוכר,וכן מותר לתת חלב לתוך הקפה אם הוא רגיל בכך והוא אדם חלש. כמו"כ כתב השו"ע: בהמשך "וכן אוכלים ומשקין לרפואה, מותר" וכתב ע"כ המ"ב ס"ק כ"ד שאפילו אם אינו חולה גמור מותר לו לאכול טוב כיון שאינו אוכל מתוך גאוה אלא לצורך רפואה. וכתב הביאו"ה (ד"ה וכן אוכלין) שאם אוכל לרפואה מותר לאכול קודם התפלה אף שיכול להמתין ולאכלם אחר התפלה. אבל אם ישאר בביתו ולא ילך לבהכ"נ ועי"כ לא יצטרך לאכול לפני התפילה, עדיף שישאר בביתו ויתפלל ביחידות מאשר יאכל לפני התפילה וילך לבהכ"נ. ובסע' ד' כתב השו"ע ע"פ הטור בשם הרמב"ם: "הצמא והרעב (הרבה - מ"ב ס"ק כה) הרי הם בכלל החולים, אם יש בו יכולת לכון דעתו, יתפלל , ואם לאו, אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה", וכתב המ"ב (ס"ק כו) שכיון שהיום לא מכוונים כ"כ לכן אין חובה לאכול אלא רק אם רוצה לאכול כדי לכוון מותר. ובביאו"ה (ד"ה הצמא) כתב שאם הוא צמא ולא יכול לשתות בלא שיאכל תחילה - מותר לו לאכול. לגבי גדר אכילה שמותרת לפני שמתחייבים בקידוש בנידו" ד כתב הגרשז"א (יעו' שולחן שלמה ושש"כ נ"ב) שאדם חולה שהוצרך לאכול לשובע צריך לקדש רק במקרה שצריך לאכול פת ממש או פת הבאה בכיסנין, אך אם מספיק לו לאכול פירות וכד', אין צריך לקדש. וה"ה אם אינו צריך לאכול סעודת קבע, רק אכילת ארעי, רשאי לאכול אף עוגה וכד' ללא קידוש, אך לכתחילה יאכל את העוגה שלא בכדי אכילת פרס.

ניסוח השאלה ותוכנה מעידים על יראת שמיים ורצון מיוחד לברר דרכה של תורה. אשרייך.

בברכה רבה,
הרב נועם דביר מייזלס

כנס גבאים
יום עיון על עתיד העם היהודי בשיתוף משרד התפוצות

 

השתתף בבנית הארץ

כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.

לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.

תרמו עכשיו